"אצל העולם, השכחה היא חיסרון גדול, אבל אצלי – השכחה היא מעלה גדולה"
אמר רבי נחמן וידע מה שהוא אומר.
תמצית הרעיון פה הוא לסגל לעצמנו את היכולת המדהימה הזו
להסתכל על כל מציאות מחדש, בעינים חדשות, כאילו לראשונה אנחנו פוגשים אותה,
ולהתיחס אליה ככה בפשטות. בלי משקעי עבר, בלי אגו, ובלי אשמה.
כל יום, כל סיטואציה. עכשיו היא מתחילה.
דמייני שאת פותחת עבודה שעשית לפני שנה,
ומתבוננת בה בעינים חדשות לחלוטין.
בלי לדעת שאת זו שיצרת אותה,
בלי להזכר בכל הקטטות עם הלקוח על איפה יונח מה ובאיזה צבע,
בלי לזכור כלום. ככה, חדש. איך היית מתיחסת לזה היום?
היית משנה משהו? מוסיפה? אולי בכלל יוצרת מחדש?
אם ננטרל את רעשי הרקע של כל מה שהיה,
עם כל מה שזה מעלה בתוכנו – יש מצב שנגלה דברים חדשים לגמרי.
היה לי השבוע קטע, עם לקוחות שהתחלתי לעצב להם אתר לפני משו כמו חצי שנה,
עשינו עיצוב ואפיון יפיפיים, ובגלל כל מיני סיבות (שלא באשמתי, המורה) הפרויקט נעצר.
עברה לה חצי שנה בטוב ובנעימים, ועכשיו הם חזרו אלי שנמשיך מאותה נקודה שעצרנו.
לכאורה התפקיד שלי היה נטו להשחיל את הטקסטים הסופיים וסלמאת.
אממה. עברה חצי שנה!
בזמן הזה טראמפ עלה לשלטון, נאסרללה מת ועבדללה התמנה למלך מרוקו. (סתם נו)
מה שבאמת קרה זה שאני פותחת את הקובץ, ופתאום דברים שהיו נראים לי כ"כ חתיכיים אז,
איבדו לגמרי את חינם בעייני, ואני מוצאת את עצמי יושבת ומשחזרת את העיצוב ובונה אותו מחדש,
כמו שהייתי עושה אותו היום, ולא אז.
הלקוחות לא ביקשו את זה כמובן, אבל לי זה גירד כל כך, ונעניתי לזה.
זה הפתיע אותי, האמת. כי לא חשבתי שעד כדי כך דברים השתנו בהסתכלות ובצורת העבודה שלי.
וזה גרם לי לחשוב שאולי זו גישה שאפשר לאמץ אותה הלאה.
אני זוכרת את הבן שלי, כשהיה בן שנתיים בערך,
איך הוא הלך בעולם וקרא בפליאה – ציפור! יונה! כולו באורות. והסתכלתי עליו בפליאה
מה אתה מתלהב כפרה? כולה יונה!
אבל בשבילו, זה היה פעם ראשונה שהוא ראה, וקישר, וידע גם להגיד את זה וזה ריגש אותו נורא.
דמייני שזה המבט שאיתו את מסתכלת על היצירות שלך.
בהפתעה, בפליאה, בעינים גדולות ומסוקרנות,
בלי טיפת אשמה של – מי עשה את הדבר המביך הזה. ככה. מחדש.
כשאת משחררת את הצורך להגן על מה שעשית פעם,
פתאום נפתח מרחב מטורף.
את כבר לא נלחמת על הכבוד שלך, את פשוט מבררת מה נכון כרגע.
מזמינה אותך לניסוי מרתק.
תנסי לפתוח את אחת העבודות שלך מלפני תקופה ולהתבונן בה(טרנד 2016 מי שבעינין 😂)
כאילו את לא מכירה כלום, לא יודעת כלום,
ובטח לא כמו מעצבת עייפה שרק מחפשת את טעויות העבר.
תנסי לחשוב בנקיות ובפשטות מה הייתי משנה היום? מה דעתי על זה?
